עלומים - אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה


מן הגלגל אל הטלאי: נתיבה של חרפה


בניגוד למה שאתם עלולים לחשוב, הטלאי הצהוב אינו המצאה נאצית. לאורך כל תולדותיהם של עמי אירופה למן ימי הביניים השתדלו השליטים הדתיים או המדיניים להנהיג מדיניות של אפליה כלפי היהודים, כאילו ביקשו להחריף את צער גלותם.

סימנים ראשונים נתגלו עוד בימי הביניים. ב 1215 פרסם האפיפיור אינוקנטי השלישי את צווי ועידת לאטראן הרביעית (ארמון לאטראן שברומי שימש מושבם של אפיפיורי ימי הביניים, שהועבר אחר כך, במאה הרביעית, אל ארמון הוותיקן) המחייב את היהודים לשאת בגדים שונים משל הנוצרים כדי להקל על זיהויים ואיתורם.

הנימוק שהוזכר היה גם להקשות על נישואין בין יהודים לנוצרים. הצו לא ציין במה יתבטא השוני, ולפיכך, השליטים הדתיים או החילונים של ארצות מסוימות החליטו על הצורה.

ועידת וינה ב 1267, קבעה שבמדינות הגרמניות יתבטא השוני בכובע מיוחד, "הכובע היהודי", שהיה שטוח ועליו התנוסס מוט קטן עם כדור.

ב 1279 נצטוו היהודים לשאת "גלגל מבד אדום על צדו השמאלי של החזה".
בצרפת היה זה גלגל קטן בצבע צהוב או אדום, שנקרא rouelle, ואילו המלך לואי ה 11 ציווה על שני סמלים צהובים, אחד על הגב ואחד על החזה, לזכרים החל מגיל 14 ולנקבות מגיל 12.
בוונציה הופיע הסמל היהודי ב 1394 : עיגול מבד צהוב שנתפר על החזה. אחר כך הוחלף סמל זה בכובע צהוב, ומאוחר יותר בכובע אדום.
על הפרת הצו חויבו היהודים בקנס כספי, והמלשין היה זכאי לפרס ולעיתים רשאי היה, כגון בוונציה, לקרוע את הכובע מעל ראש היהודי.
בהדרגה, נזנחו סמלים אלה. במאה השש-עשרה נעלמו כובעים, בגדים וגלגלים מכל המקומות פרט לוונציה, שבה נשארה חובת חבישת הכובע במקומה עד סוף המאה השמונה עשרה.
רק במאה העשרים, על הברבריות שבה, חזר לתוקפו סימון היהודים ב"אות קלון" (מילון רובר-' הקטן - סימון : פעולה שבה מסמנים בהמות, עצים, סחורות).

Pologne
פולין 1939: עם כיבושה של פולין ציוו הגרמנים על היהודים לענוד על זרועם הימנית (ולא על חזם) סרט לבן עם כוכב ברוחב 10 ס"מ על גבי המעיל, החל ב1- בדצמבר 1939.
הצו קבע גם שהעוברים עליו ייענשו במאסר.
הצו נחתם על ידי פרנק, מושל כללי לשטח הפולני הכבוש, ב-23 בנובמבר 1939 בעיר קרקוב.
בחלקי פולין שסופחו על ידי גרמניה חייבו הנאצים את היהודים לשאת שני כוכבים "תפורים על בגדם, על החזה משמאל ועל הגב מימין".

etoile
גרמניה 1941 : צו מ 19 בנובמבר 1941 מ חייב את כל היהודים הגרמנים החיים בשטח הרייך השלישי לשאת על החזה משמאל כוכב צהוב גדול הנושא את הסימון jude.

1942 : יישומם והכנתם של צעדים אנטי-יהודיים בהולנד, בלגיה וצרפת מתבצעים בידי ס.ס. סטנדרטנפירר קנוכן, סגנו של גנרל אוברג מפקדם של ס.ס. והגסטאפו בצרפת, וכן ס.ס. האופשטורמפירר דניקר, מפקד המחלקה היהודית של משטרת הביטחון הגרמנית בצרפת. קנוכן ודניקר פועלים במרץ לאכיפת הטלאי הצהוב על יהודי צרפת, בלגיה והולנד.

הולנד ובלגיה: ב 27 באפריל 1942 מופעלת נשיאת הטלאי הצהוב בהולנד, עם הסימון JOOD. מעט מאוחר יותר היא מופעלת גם בבלגיה עם הסימון J לגבי הפלמים, juif לגבי הוואלונים, אף על פי שס.ס. בריגדירפירר רדר הצהיר ש "מצדו, אינו רואה כל צורך ביישום הסימון המיוחד".

צרפת, 1 ביוני 1942: התאריך שנקבע תחילה להפעלת הטלאי הצהוב היה 15 במארס.
התאריך נדחה פעמים אחדות, כי הלמוט קנוכן רצה שממשלת וישי היא שתצווה על כך.
אך וישי התנגדה ונשיאת הטלאי הצהוב מעולם לא הופעלה במחציתה של צרפת הלא-כבושה.
אשר לאזור הכבוש, הצו נכלל בפקודה השמינית מ 29 במאי ונכנס לתוקפו ב 7 ביוני 1942.
חלוקת הטלאים בוצעה בתחנות המשטרה תמורת 1 נקודת הלבשה מפנקס הנקודות.

דורה וינברגר


Copyright © Aloumim 2004 - Tous droits de reproduction, de traduction, d'adaptation interdits sans le consentement des auteurs.
כל הזכויות שמורות לאגודת "עלומים"

[דף הבית]