עלומים - אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה
החוקים הראשונים נגד יהודים בצרפת
ובצפון אפריקה
מחנות ההשמדה ומשלוח היהודים אליהם הן עובדות המוכרות מבין מעשי הרדיפות נגד יהודי צרפת, פחות ידועות הן סדרת החוקים והתקנות על ידי הצרפתים והגרמנים מאז שנת 1940, נגד היהודים.
מטרת תקנות אלה הייתה להוציא את היהודים, בהדרגה, מתוך החברה הכלכלית, ולסגור עליהם את מלכודת המוות.
רשימה חלקית של החוקים והתקנות לבידוד חברתי של היהודים:
31 באוקטובר 1940ממשל וישי מכריז על ה"סטאטוס של היהודים" לפיו הם לא יוכלו בין השאר להיות שופטים או קצינים. לא יהיו רשאים לשרת במשטרה. בהוראה. (פרט לותיקי הלוחמים). לא יוכלו להופיע בקולנוע, בתיאטרון, ברדיו או בעיתונות, לצורך זה הוגדר יהודי כמי שיש לו שלושה סבים / סבתות אולם אם בן הזוג יהודי, מספיק רק שני סבים כדי להיחשב ליהודי.
2 ביוני 1941 מוגדר כיהודי מי שהיה שייך לדת היהודית ב 25 ביוני 1940 ויש לו שני סבים יהודים, רשימת החרם המקצועי מתרחבת באופן ניכר.
בהמשך שנת 1941נחסמות עוד פעילויות מקצועיות ליהודים : הגבלה מספרית לרופאים, עורכי דין, רוקחים, רופאי שיניים, מילדות, אדריכלים, ובקבלת סטודנטים לאוניברסיטאות, באזור בכיבוש נאסרה העסקת יהודים בתפקידים בכירים, ובמגע עם קהל (26 באפריל).
מה 1 ליולינאסר גם להיות סוככים (במסחר), רוכלים, מוכרי כרטיסים של מפעל הפיס וכדומה.
גם נישול יהודים מנכסיהם מתפתח בהדרגה על ידי תקנות:
18 באוקטובר 1940על היהודים להצהיר על מפעליהם.
15 בדצמבר 1940ניהול מפעלי היהודים בשטח הכיבוש עובר על פי החוק, לידי ממונים או מפעילים לא יהודים, במקום הכרזה הצהובה שהורתה על חנות יהודית לפני זה, יש עתה כרזה בצבע אדום המציינת שהחנות מופעלת או מנוהלת על ידי לא יהודי.
9 במרס 1941הממונה על ענייני היהודים בממשל וישי. (בדרגת שר). מופקד על חיסול מפעלים ונכסים יהודיים.
22 ביולי 1941מתמנים ממונים על מפעלי יהודים ורכושם, על מבנים ותכולתם (פרט לדירות מגורים), בכל שטחה של צרפת. הכספים ממכירת הנכסים מועברים לחשבונות חסומים שאין היהודים יכולים למשוך מהם.
25 באוגוסט 1941כל חשבונות היהודים, בשטח הכיבוש, נחסמים. יש אפשרות למשוך רק את הנחוץ לקיומם, וזה לפי ראות עיניו של הפקיד הממונה על המוסד הכספי.
17 בדצמבר 1941רשויות הכיבוש הגרמניות מטילות על יהודי צרפת קנס של מיליארד פרנקים.
רישום היהודים למעקב ולזיהוי
אוקטובר 1940באזור הכיבוש חייבים היהודים ברישום מיוחד, יוני 1940 חובת הרישום של היהודים עתה היא בכל צרפת,
29 במאי 1942באזור הכיבוש, חובה על כל יהודי מגיל 6, לשאת בצורה בולטת את הטלאי הצהוב שמגן דוד בתוכו, כשהוא תפור על החזה בצד שמאל.
11 בדצמבר 1942בכל צרפת, חייבים היהודים להחתים במשטרה את תעודות הזהות וגם את תעודות המזון שלהם, בחותמת "יהודי".
חוקים המגבילים את חיי היומיום באזור הכיבוש
1941איסור על החזקת מקלטי רדיו ואופניים.
1942איסור על החלפת מקום מגורים.
עוצר בית בין השעות 20:00 בערב ועד 06:00 בבוקר.
בפריז מותר ליהודים לנסוע רק בקרון האחרון של ה"מטרו". אסור להימצא במקומות ציבוריים : בתי קולנוע, תיאטרונים, מוזיאונים, בריכות שחייה, ספריות, בתי קפה ומסעדות, גנים ציבוריים וכדומה. עריכת קניות מותרת רק לשעה אחת ביום (15:00 - 16:00).
אסור להשתמש בטלפון ציבורי, ואסור להחזיק טלפון בבית.
תקנות נגד היהודים בצפון אפריקה
3 באוקטובר 1940"הסטאטוס של היהודים" דלעיל, מורחב גם לשטח אלג'ירי, המושבות, שטחי החסות, ושטחים שתחת פקוח צרפת.
7 באוקטובר 1940בטול "חוק כרמיה" משנת 1870, לפיו זכו יהודי אלג'יר לאזרחות צרפתית. (הביטול לא חל על וותיקי הלוחמים).
18 ביולי 1940גם באלג'יר מוטלת חובת רישום של היהודים.
1941ה"נומורוס קלאוזוס" (הגבלה מספרית) על רופאים, סטודנטים, מילדות וכו', והגבלות מקצועיות.
1942הגבלה בקבלת תלמידים יהודים לבתי הספר הציבוריים.