עלומים - אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה


שוויץ, ארץ "מקלט"...


"אשר לי, אין לי ספק שמדיניותנו כלפי היהודים הנרדפים הייתה משגה... המועצה הפדראלית מצטערת עליה מאוד ומביעה את חרטתה..."

מילים אלה נאמרו ב-7 במאי 1995 מפי מר ויליגר, נשיא הקונפדרציה, לרגל טקס לציון 50 שנה לקץ מלחמת העולם השנייה.

מדיניות זאת, ומשגה זה, מה היו? הרי שווייץ קלטה במהלך מלחמת העולם למעלה מ-28,000 יהודים, ושיירות ילדים רבות מספור עשו דרכם מצרפת, תוך התגברות על אלפי סכנות, לעבר 'ארץ המקלט' הנכספת ! אמת, אבל...
שערי המקלט שנפתחו בקמצנות נטרקו בפני אלפים רבים תוך הפקרתם לתאי הגזים.
אנטישמיות (הנפוצה גם בשוויץ)? שנאת זרים? רתיעה מפני תרעומת המעצמה השכנה, חרדה מפני קשיים כלכליים?
כך או כך, עוד בשנת 1938 טורחת שוויץ לבלום את זרם הפליטים היהודיים ההולך וגובר מגרמניה ומאוסטריה. אבל כיצד ניתן לזהות את ה- 'בלתי-אריים' שביניהם? במפגשים עם הגרמנים, שבהם נדונה בעיה זאת, הוסכם אז על סימון דרכוניהם, של היהודים באות בולטת J מוקפת בעיגול. נושאיה של אות הקלון יזכו לדרוך על אדמת שוויץ רק אם הם נמנים על קומץ המאושרים שיש בידם אשרת כניסה אליה.

בשנת 1940 מהדקת שוויץ עוד יותר את הפיקוח על גבולותיה, שבינתיים גם נמתחו גדרות תיל דוקרני לאורכם, מחשש לשיטפון של פליטים יהודיים בגבולה עם צרפת, ובאוגוסט 1942, שעה שכבר הגיעו לידי שלטונות הקונפדרציה דו"חות מודיעין על הנעשה במחנות ההשמדה, הם מפנים אל יחידות המשטרה חוזר המדגיש שאין לראות בנרדפי הגזענות פליטים פוליטיים (הזכאים על פי חוקי שוויץ למקלט).
ממשלת שוויץ גם תובעת מצרפת לחזק את השמירה לאורך גבולותיה. אשר לאלה שיחצו את הגבול בסתר, הם יגורשו, פרט למקרים חריגים כגון נשים בהריון, ילדים מתחת לגיל 16, הורים המלווים בתינוק, או קשישים מבני שישים ומעלה.

אכן, מקצת מן הציבור התקומם. גירוש, לאלה שכבר דרכה כף רגלם על אדמת שוויץ, יהיה לעיתים קרובות עניין של מזל. כי יש בין החיילים והשוטרים גם בני אדם רחמניים, העוצמים עיניים ומתעלמים מן ההוראות.

דרכים להישרדות


ילדים, ולעיתים משפחות שלמות, חומקים סתר בקבוצות קטנות מנשקם הדרוך של שומרי הגבול וזוחלים מתחת לגדר הדוקרנית תוך סיכון חייהם. הכנת נתיבי ההסתננות ארגון "השיירות" נעשו בחירוף נפש בידי שלוחות ארגוני המחתרת שהתמחו בכך.

שלוחות אלה היו רבות, ואלה שיוזכרו להלן לא היו היחידות. המועמדים להסתננות אל "גן-העדן השווייצי" היו בראש ובראשונה ילדים שלא שלטו בשפה הצרפתית או שהיגויים הלקוי הסגיר את מוצאם הזר, וכן אלה שאורח חייהם הדתי הקשה מאוד על היבלעותם בתוף סביבה נוצרית.

כתחנות יציאה של השיירות שימשו ערים שונות בדרום צרפת (בטרם נכבש גם הוא בידי הגרמנים), וכן 'מחוז המקלט' הפרוטסטנטי של שאמבון-סור-ליניון.

נקודות ההתארגנות העיקריות היו ליון, אנסי, שאמברי, אנמאס, בלגארד, אקס-לה-בן.
מספר ארגוני מחתרת שיתפו פעולה ביניהם במשימת העברת השיירה, בחוליות קטנות, עם רדת הלילה לנקודה מסוימת בקו הגבול שבה המתין לה ה"מבריח" (שפעל בהתנדבות או תמורת שכר).

כך פעלו "הששית" (צופים יהודיים), 'חינוך גופני' (תנועות הנוער הציוניות) וארגון גארל OSE יד ביד בסיוע ארגונים נוצריים כגון CIMADE וארגונו של רנה נודו. מסמכי הזיהוי האמיתיים של הילדים נתפרו בדרך כלל ברפידת בגדיהם, ולפחות שמם האמיתי, למען יוכלו להציגם בפני שלטונות שווייץ ואנשי OSE בג'נבה שקיבלו את פניהם.
זו הייתה משימה מייגעת, וכאשר קבוצות התעכבו בדרכן והגיעו באיחור, נאלצו המלווים לעמול כל הלילה תוך חרדה פן יאחרו את השעה...

dritts
תעודת לידה מזויפת.
כדי לחצות את הגבול ולהימנע מגירוש לצרפת תאריך הלידה שונה מ-1933 ל-1938
זאת ועוד : שווייץ אינה מוכנה לקלוט אלא ילדים בני שש-עשרה ומטה, ויש לרמות, להטעות, לזייף, לצייד במסמכים מפוברקים ובמדים של הצופים, כדי להקנות לילד המתבגר מראה צעיר יותר. ויש לגייס סכומי עתק. ה- "מבריחים" מסתכנים במאסר ממושך או במוות מנשקם של הגרמנים ורבים מהם תובעים 3,000 עד 5,000 פרנק לנפש, ילד או מבוגר.
במשרדי O.S.E בשאמברי או במג'ב, קורה שבחצות היום טרם נאסף הסכום הדרוש להעברת השיירה היוצאת לפנות ערב...
אשר למבוגרים, כולם מגורשים על ידי השווייצים פרט לקשישים בני שישים ויותר או משפחות עם תינוקות.
מה עושים? מארגנים בחפזון ,משפחות': גבר ואישה שלא נפגשו מעולם הופכים לשעות אחדות או למספר ימים לבעל ואישה, דוחפים לידיהם שני תינוקות.. וזהו זה !
אשר למקומות חציית הגבול הנבחרים, הם היו בדרך כלל במחוזות סאבוי וסאבוי- עילית : ויל-לה-גרנד (פרבר של אנמאס), סוביין, קולונז'-סו-סלאב, סנט-ז'וליאן-אן-ג'נבוא, סנט-ז'נגולף, וייגי...
אבל כל המסירות, אומץ הלב, התחבולות והסייענים הרבים, לא תמיד הצליחו לגבור על המכשול האחרון : הגירוש בחזרה בידי המשטרה השווייצית...



Copyright © Aloumim 2004 - Tous droits de reproduction, de traduction, d'adaptation interdits sans le consentement des auteurs.
כל הזכויות שמורות לאגודת "עלומים"

[דף הבית]